פסק-דין בתיק עת"מ 29040-11-10

1. העותרת הגישה עתירה זו כנגד החלטת המשיב 2, שר הפנים,  אשר סרב ליתן אישור, מכוח סעיף 122 א'(ב)(3) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: " פקודת העיריות"), ביחס להתקשרות בין העירייה (המשיבה 1) לבין העותרת, בעקבות זכייתה של העותרת במכרז שפרסמה העירייה. הצורך בקבלת האישור נבע מהיותו של מנכ"ל העותרת, בזמן הגשת ההצעה למכרז, מר יוסף שלי, חבר מועצת העירייה. בגדר עתירה זו עתרה העותרת לבטל את החלטת המשיב בהיותה בלתי סבירה ובלתי מידתית ולהורות על מתן האישור האמור כדי לאשר את ההתקשרות של העירייה עם העותרת.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2. העותרת הינה חברה ותיקה העוסקת ומתמחה בהחזקת מערכות רמזורים, מערכות בקרת תנועה ומערכות בקרת חניונים והינה פועלת בכל רחבי הארץ. בחודש ינואר 2010 מונה מר שלי לכהן כמנכ"ל העותרת. למן שנת 2008 מכהן מר שלי כחבר מועצת העירייה, וחבר סיעת יחיד השותפה באופוזיציה, המונה 4 חברים, כאשר יתרת חברי המועצה, 23 במספר, מרכיבים את הקואליציה.

3. בחודש אפריל 2010 פרסמה העירייה מכרז פומבי, מספר 19/2010, שעניינו ביצוע עבודות תחזוקה ובקרה של מערכת הרמזורים בבאר-שבע וכן ביצוע עבודות התקנה והקמה של מערכות רמזורים חדשות בעיר (להלן:" המכרז").

4. ביום 27.5.2010, התכנסה וועדת המכרזים במטרה לדון בהצעותיהם של ארבעה מציעים שהגישו הצעתם למכרז, בתוכם העותרת. בפתח הדיון, הודיעה היועצת המשפטית לוועדת המכרזים כי מר שלי, המכהן כחבר במועצה, משמש כמנכ"ל העותרת. לאחר בדיקת ההצעות נמצא כי הצעת העותרת הינה ההצעה הזולה ביותר כאשר הפער בין הצעתה להצעה שאחריה הינו כ-150,000 ש"ח בשנה ובסך הכל 750,000 ש"ח למלוא תקופת ההסכם. בסופו של הדיון קבעה וועדת המכרזים פה אחד כי: " לאור גובה ההצעה והיותה סבירה בנסיבות העניין, חברת אריאל וימזור הינה הזוכה במכרז".

5. המלצת וועדת המכרזים אושרה על ידי ראש העיר וביום 10.6.10 הודיעה העירייה לעותרת על זכייתה במכרז, תוך שצוין בהודעה כי ההתקשרות בהסכם מותנית, בקבלת אישור מועצת העיר ואישור שר הפנים, נוכח היותו של חבר מועצת העיר מר שלי, מנכ"ל העותרת וזאת, בהתאם להוראות הפקודה (סעיף 122 א' (ב) (3)).

6. בסמוך לאחר מכן, ולבקשת היועץ המשפטי לעירייה חתם מר שלי על כתב הצהרה והתחייבות בדבר הימנעות מניגוד עניינים, בהתאם, התחייב, בין היתר, להימנע מלהשתתף, מלדון ומלהשפיע בכל צורה שהיא על החלטות העירייה בכל הקשור לעותרת.

7. ביום 16.6.2010 התקיימה ישיבת מועצת העיר במסגרתה נדונה, בין היתר בקשה לאישור ההתקשרות בין העותרת לבין העירייה, ביחס לעבודות נשוא המכרז, וזאת בהתאם להוראות סעיף 122 א' (ב) (3) לפקודת העיריות. הדיון התקיים בהעדרו של מר שלי.

בפני חברי מועצת העיר הונחה חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לעירייה, אשר חיווה דעתו לפיה, אין מניעה לאשר את ההתקשרויות בין העותרת לעירייה כשהוא מדגיש בחוות דעתו כי העותרת הינה אחת החברות הגדולות והמובילות בתחומה בארץ בביצוע עבודות נשוא המכרז וכי פסילת כל התקשרות בין העירייה לבין תאגיד, שחבר המועצה מכהן בו כמנכ"ל, הינו צעד קיצוני הפוגע בזכויות יסוד של העותרת ובאינטרס הציבורי, וכי ניתן להגשים את המטרה של מניעת ניגוד עניינים על דרך של החתמת מר שלי על כתב ההצהרה וההתחייבות, עליו כאמור חתם.

8. בסופו של הדיון נערכה הצבעה בנושא ומועצת העיר החליטה פה אחד (22 חברי מועצה בעד, ללא נמנעים או מתנגדים) לאשר את ההתקשרות נשוא המכרז.

9. בעקבות מתן אישור מועצת העירייה פנתה העירייה ביום 1.7.10 לשר הפנים וביקשה לקבל את אישורו להתקשרות האמורה, כנדרש בהוראת סעיף 122 א' (ב) (3) לפקודת העיריות.

10. ביום 10.8.10, השיב היועץ המשפטי למשרד הפנים לעירייה כי לדעתו קיימת מניעה משפטית לאשר את הבקשה, על רקע קשיים של ניגוד עניינים הנובעים, כלשונו, משני טעמים: " אופי הקרבה"- היותו של מר שלי חבר מועצה ובעל תפקיד בכיר בעותרת ו" מהות ההתקשרות" - התקשרות לטווח ארוך המצריכה פיקוח ומעורבות מצד העירייה.

11. בתגובה שלחה העירייה ביום 25.8.10 מכתב מנומק ומפורט, בו עמדה בהרחבה על נסיבות העניין והסבירה כי בענייננו מתחייב ליתן את האישור ועוד ציינה כי היא נכונה לאמץ כל הסדר שיקבע על ידי משרד הפנים כתנאי למתן האישור, אשר יהא בו לדעת משרד הפנים להסיר את החשש לקיומו של ניגוד העניינים.

12. היועץ המשפטי למשרד הפנים דחה את עמדת העירייה במכתבו מיום 15.9.11, כשהוא מציין כי: " אופי הקרבה ומהות ההתקשרות מציבים קשיים משמעותיים ומעלים חשש לא מבוטל לניגוד עניינים כאשר כנגדם לא הוצגו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל".

13. ביום 7.10.10 פנתה העותרת ליועץ המשפטי של משרד הפנים בו שטחה את נסיבות המקרה, המצדיקות, לטעמה, מתן האישור וביקשה ממנו לשקול בשנית את עמדתו המקצועית ולהמליץ למנכ"ל משרד הפנים ליתן את האישור.

14. ביום 8.11.10 שלח היועץ המשפטי של משרד הפנים תשובה לפנייתה של העותרת לפיה, ביום 3.11.10 דחה ממלא מקום מנכ"ל משרד הפנים, אשר לו הואצלה סמכותו של שר הפנים לפי סעיף 122 א' (ב) (3) לפקודה, את בקשת העירייה ליתן את האישור המבוקש. למכתב האמור צורפה החלטתו של מ"מ המנכ"ל בו נאמר בתמצית כי במקרה דנן לא מתקיימות אותן נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהכלל ולכן בקשת העירייה לאישור ההתקשרות שבנדון נדחית.

15. על רקע דברים אלו התכנסה וועדת המכרזים של העירייה והמליצה לראש העיר לבטל את זכייתה של העותרת במכרז ולערוך מכרז חדש תחתיו. ביום 11.11.10 אימץ ראש העיר את המלצת וועדת המכרזים והודעה מתאימה נמסרה לעותרת ביום 14.11.10.  

16. העותרת פנתה לבית המשפט בעתירה זו, במסגרתה אף ביקשה צו ביניים אשר יאסור על העיריה להתקשר עם מציע אחר במכרז או ימנע מן העיריה לפרסם מכרז חדש. במסגרת הדיון אשר התקיים בפני, בצו הביניים הושגה הסכמה לפיה, חברת אחות של העותרת, אשר נתנה את שירותי העבודות נשוא המכרז לעיריה, תמשיך ליתן לעיריה שירותי עבודה, במחירי הצעתה של העותרת.

17. לאחר הגשת העתירה, בחודש ינואר 2011, חדל מר שלי מלכהן כמנכ"ל העותרת.  בכך סברה העותרת כי נסללה הדרך לאישור ההתקשרות בינה לבין העירייה, גם ללא אישור המשיב. העותרת לא חזרה אל המשיב בבקשה כי ישקול מחדש החלטתו בעניין, לאור שינוי הנסיבות בהן חדל מר שלי מלכהן כמנכ"ל העותרת וכי העתירה יוצאת כנגד החלטת המשיב מיום 3.11.10.